עוד אב שם קץ לחייו .ניכור הורי- המגיפה האמיתית. 

עוד אב שם קץ לחייו  .ניכור הורי- המגיפה האמיתית.

השבוע הובא לידיעתי כי אב נוסף שם קץ לחייו . אב מנוכר שנכפה עליו הנתק מילדיו .קראתי את מה שכתבו עליו מכריו ואת דברי עורכת הדין שלו שכתבה בצער רב בפייסבוק שהלקוח שלה שם קץ לחייו  לאחר שסבל מניכור הורי במשך שנים של מאבק משפטי שבהם הוא נלחם על ילדיו בעוד שגרושתו עשתה כל שביכולתה לנתק אותו מהם כדי לנקום בו על רצונו להתגרש. אדם טוב שנלחם במשך שנים להפגש עם ילדיו לבסוף הוא הרים ידים ושקע בכאב עצום .מערכת המשפט , פקידות הסעד, מרכז הקשר , פסיכולוגים ומומחים לא סייעו ואף להפך . נחמץ הלב מהסיפור האישי של אותו אב ואולם לצערי הוא לא יוצא דופן. בישראל יש אלפים ! הורים מנוכרים בדרגה כזו או אחרת.

ניכור הורי הינו סירוב של ילד להיות בקשר עם אחד מהוריו לרוב כתוצאה מהסתה ושטיפת מח של אחד ההורים כלפי ההורה האחר ,בד"כ מטעמי נקמנות . הילד דוחה את ההורה ומנתק איתו קשר. אצל הילד מופיעה שנאה אובססיבית גם כלפי ההורה וגם כלפי משפחתו המורחבת. לילד תלונות אבסורדיות .ההורה המסית והילד מעלים האשמות שווא ,ענינים זניחים שמועצמים ומוצאים מהקשרם  וזה יכול להגיע לבדיות על אונס , התעללות פיזית ועוד.

 כבר ראיתי ילדים מנוכרים  שנראים נורמטיביים  ,שמכח הניכור והשנאה הם בודים ומעלילים תלונות שווא ,שיכולות להכניס את ההורה המנוכר להרבה שנים לכלא. לקוח שלי השתחרר בשן  ועין ממאסר על תלונת שווא של אונס בתו .לא פחות ולא יותר. במקרה אחר הילד [בן11]  התלונן כי אביו היכה אותו בבית  ורק חוסר ההגיון של הספור הציל את האב , אדם מכובד  ,ממעצר באותו רגע ממש ומכתב אישום.  

הניכור ההורי הוא בעיני המגיפה האמיתית של המאה ה21. יחד עם עליית שיעור הגירושין , עלה שיעור הניכור ההורי. המנכרים הם פושעים של ממש ,הגונבים את נפשם של הילדים , וגורמים לא רק למגיפה עכשווית אלא גם לתחלואה עתידית. אף ילד שעושה שקר בנפשו ונאלץ להתכחש לאחד מהוריו לא יכול להיות מבוגר בריא בנפשו. במקרים מסוימים בספרות המקצועית אפילו מחלות נפש קשות. ילד  שגדל עם נתק מהורה אחד או עם שנאה להורה, ולפעמים זו שנאה תהומית , לא יכול להיות מבוגר נורמאלי. בנה של אחת מלקוחותיי מנוכר מילדות . סיפור עצוב מאוד וכיום בגיל 26 מצבו הבריאותי והנפשי כל כך מדורדר שאינו יוצא כמעט מהבית ,אינו עובד ,אינו לומד ואינו נפגש עם חברים. זו פגיעה מאוד קשה ,פתלתלה וחמקנית. לפעמים על פניו ,יכול ויראה שהילד מתפקד. מתחת לפני השטח זו פגיעה בנפש שיכולה להביא לאשפוזים כפויים [ וגם את זה ראיתי איך אשפזו ילד בן 12 ] ולהפרעות נפשיות כמו  בחור בן 25 לערך ,יפה תואר ,בעל פוטנציאל , מנוכר שנים ארוכות, עוד לפני שידעו לקרוא לזה בשם, שנשר מבה"ס, לא התגייס  והתמכר לסמים .

הילד הוא כלי משחק בלבד בידי ההורה הנקמן. ניכור הורי יכול ויהיה גם ללא מילים יכול ילד לקבל מסר מהורה .דמוניזציה של ההורה . שמעתי אב שאומר, אני לא אמרתי מעולם לילדי כי אני לא סובל את אימם אבל הם יודעים את זה מצוין .

תתפלאו כמה מהר אפשר לגנוב דעתו של אדם ובמיוחד של ילד אפילו אם הוא בן 30 . אני לא מכירה הרבה ילדים שעמדו לאורך זמן כנגד הורה מנכר.  אותו ילד שלכוד בקונפליקט של נאמנויות, בסוף נכנע להורה המנכר שמשתמש במניפולציות . בדרך כלל זה 2 מסרים .ההורה כביכול "משתף" את הילד במעשים שכביכול עשה לו ההורה המנוכר. הוא בגד בי /פגע בי / גזל אותי/ פירק את המשפחה . מסר שני זה: לא אכפת לו ממך. אכפת לו רק מהחבר/ה שלו / מהילדים שלה /מהילדים האחרים שלו /מעצמו.  . מעמיד את הילד במקום של הזדהות עם הצד הנפגע . קואליציה עם הילד. גניבת דעתו. לקוחה שלי שבעלה עזב לטובת המאהבת החדיר לראשם של ילדיהם שהיא פירקה את המשפחה. העובדה שנולדה לו ילדה מייד אחר כך , כלל לא גרמה לילדים לראות את המציאות . מבחינתם היא פירקה להם את הבית והיא אשמה. מרגע שהם בחרו צד "טוב" כל מה שאמר היה קדוש וחד מימדי.

הילד מתמלא כעס, שנאה, דחיה, ופחד כאשר לרגשות הללו אין בסיס במציאות שהרי זה אותו הורה מיטיב של קודם. הורה אחד הופך להיות טוב באופן מוחלט והשני רע באופן מוחלט. דמוניזציה. כל מחווה מצד ההורה המנוכר שרוצה להתקרב לבן האהוב כמו זוכה לפרשנות שלילית.

פשע נתעב הזה של ניכור הורי הוא בין הפשעים הקשים .כשמישהו גונב ממך כסף הוא יכול ללכת לכלא .בניכור ,גונבים ממך את היקר לך ביותר, את תמצית חייך. את ילדיך. לא סתם כינו את זה "הורים שכולים לילדים חיים". ניכור משול לשכול, למוות ויש שאומרים גרוע ממוות .

התופעה הזו אינה חדשה ואולם הרוב לא הבינו את התופעה ואף חטאו לחשוב שאם הילד שלך לא מדבר איתך , כנראה יש סיבה. אפשר לומר כי צופית גרנט בתוכניתה , על הניכור ההורי ,תוכנית שהייתה לי הזכות להיות חלק ממנה , העלתה לאג'נדה הציבורית את התופעה ותרומתה הכה משמעותית היא ,שהיום אפשר לומר שהתופעה הנקראת ניכור הורי,גם מוכרת בציבור הרחב וגם זכתה להתייחסות חדשה בפסיקה .אבל עדין לא בעוצמה המתחייבת .

מי שלמעשה האחריות על כתפיו זו מערכת המשפט. בתי המשפט לענייני משפחה .לא מספיק נעשה כדי למגר את התופעה ,להחליט באומץ על קשר ,להעניש בחומרה את ההורים המנכרים ולפעול ביד קשה בכל מיקרה של ניכור, כך שכל מי שהשנאה ו/או הנקמה העבירו אותו על דעתו והוא גונב את דעתם של ילדיו ,שוטף את מוחם וגורם להם להתכחש להורה השני , ידע שיש מחיר מאוד כבד לפשע נתעב זה.

לצערי הרב מהניסיון והפרקטיקה, גם בתי המשפט וגם בתי הדין "מעדיפים" על כפות המאוזנים, ולא באופן מוצהר, לקבע את המצב הקיים על פני החלטות שמשמעותן שמירת/חידוש קשר. כשעומדים הורה אחד מול הורה שני וההורה המנכר ממציא טענות כנגד ההורה השני ,כסיבה לניתוק הקשר, אף אחד לא רוצה לקחת אחריות. ברגע שמתחיל הניכור ונתק אין מי שיעצרו . במקום שברירת המחדל תהיה "כן" לראיית ההורה מחכים למישהו שיקח את האחריות . שהעובדת הסוציאלית תכתוב תסקיר ותמליץ על חידוש הקשר.  אבל גם העובדת הסוציאלית כבר מסתייגת ,כשהיא כבר בתמונה בד"כ כבר יש  נתק ,ולרוב היא  אינה בעלת ניסיון או מומחיות בניכור וגם היא לעיתים הולכת שולל אחרי "סיפורים " שמספר ההורה המנכר או לפחות רוצה "לבדוק את זה". בל נשכח שבשלב הזה גם הילד המנוכר מחזק את דברי ההורה ,משתף פעולה ומספר את אותם העלילות על ההורה המנוכר שהיכה אותו שפגע וכו' .

גם המכונים אליהם נשלחים למסוגלות ההורית ,לא תמיד בעלי מומחיות בתחום הניכור ולא יודעים לאבחן את הניכור ואז התוצאה היא עגומה הרבה יותר כי עכשיו יש בידי המנכר גם אסמכתא שאין ניכור. וכך הנתק הולך ומתרחב. עכשיו אחרי  שיש נתק, ביתר שאת אף אחד לא מוכן לקחת על עצמו את ההחלטה לחידוש הקשר. בתי המשפט גם אנשי המקצוע חוששים  לעצמם. מה יותר קל? להשאיר את המצב כמו שהוא ולהתחיל במסע שאני קוראת לו "מסע הטפולים והאבחונים ". את זה כולם אוהבים. לך לטיפול ,תעשה אבחון ועוד אבחון כדי שמישהו ייתן לך תעודה שאתה נורמאלי . בכל מיקרה הזמן עובר ועובר הנתק מתרחב. עכשיו אחרי שחלפו חודשים ארוכים ושנים  כבר אף גורם לא יקום ויחליט באומץ שעכשיו יהיה קשר ,כי עכשיו טוענים שהילד צריך טיפול אחרי חודשים/שנים ש/לא ראה את ההורה צריך טיפול הכנה ועוד ועוד והנה חולף עוד זמן קריטי.

ברור שאי אפשר להכליל את כל השופטים תחת אותן טענות. ישנם שופטים אמיצים אולם לצערי הם עדין במעוט. צריכה להיות מדיניות של מתן העדפה ומשקל לראיית הילד באופן מיידי . עם תחילת טענות הניכור. לדעתי יש לאזן את עקרון "טובת הקטין" שהוא בעיני לעיתים חרב פיפיות, בעקרון נוסף שצריך לתת לו ביטוי חקיקתי של "זכות ההורה" "טובת ההורה". גם להורה שהוליד וגידל ילד יש זכות שצריכה להיות מעוגנת בדין . זכות לגדל את ילדיו ! זכות להיות הורה. הורים שעד ליום הגירושין היו הורים טובים פתאום הפכו להורים לא טובים? מתעללים?  ברור שכדי לנכר במקרים רבים צריך את בתי המשפט שיאפשרו את הנתק ולכן מעבר למחוקק כמובן , על בתי המשפט לפעול תוך ההעדפה "הפוכה". קודם כל ובשלב ראשוני ומיידי ראיית הילדים ואכיפת הקשר.

ההנחה שהיא לרוב  נכונה, צריכה להיות : כשילד לא מדבר עם אחד ההורים אין ספק שכמעט תמיד זו "עבודה" של הצד השני. אלימות פיזית, גם אם היא מינורית מאוד זוכה להתיחסות המשטרה במלא הרצינות . אבל כנגד הניכור שהנזק שלו חמור עשרת מונים, אין כלים אפקטיביים. התאורטיקן שטבע את המונח ניכור הורי פרופ' ריצארד גארדנר אמר בעניין זה משפט מאוד חזק שמשמעותו שהנזק שנגרם לילד מהתעללות פיזית הוא הרבה יותר קטן מהנזק של ניכור הורי. הוא אומר" עדיף אב פדופיל מאמא מנכרת". עד כדי כך.

גם ההורה המנוכר מצידו שוקע ביאוש .קודם טיפול בתיק ניכור עולה הרבה כסף. הייצוג המשפטי ,האבחונים והטפולים יכולים להגיע למאות אלפי שקלים ולרוב האנשים אין סכומים כאלה ! שנית וזה הכי חשוב !! ברגע שיש ניכור מגיע שלב שהילד כבר פועל כאוטומט . הוא עצמו לא רוצה לראות את ההורה המנוכר. ואז מתווספת טענה מתממת ומוכרת של ההורה המנכר. "זה בכלל לא אני" זה הילד שלא רוצה. וכששואלים את הילד הוא באמת אומר שהוא לא רוצה .עכשיו הילד עצמו, הוא שטוף מח והופך להיות חייל במערכה. ילדים מנוכרים קטנים בועטים, מקללים, יורקים, צורחים, מסרבים ללכת,  זורקים מתנות , ממתקים , בורחים ועוד . ילדים מבוגרים זה יותר מסובך. ברגע ששתלת את הצ'יפ במוחם, גנבת את דעתם והם שטופי מח. יסרבו לכל קשר וכמובן תוך שהם מעצימים על כל דבר קטן שאי פעם עשית או לא עשית להם ומוחקים מזכרונם את כל ההורות המיטיבה שלך של שנים ארוכות.

ההורה המנוכר הולך ושוקע ואם מדובר בניכור של כל ילדיך, למעשה נותרת ללא ילדים . [לפעמים יש ילדים נוספים וזה מקל] זה אכזרי כל כך שלפעמים זה נגמר כך. במוות. בהתאבדות! יש טעם לחיים ללא ילדיך? כשהם שונאים אותך?  עכשיו צריך לראות איזה נזק יגרם לילדים שיודעים שאביהם התאבד כי הם סרבו לראות אותו? איך ישלימו עם מצפונם ? איזה אנשים מבוגרים הם יהיו? איזה הורים הם יהיו אם בכלל? וכל זה למה? רק כי הצד השני רצה להתנקם ולא היה מי שיעצור את הניכור.

מסתבר שהמספרים של המתאבדים בעקבות ניכור הורי הרבה יותר גדולים ממה שמסופר .

ליאור חיוט שהוא דובר "העמותה למאבק בניכור הורי" , אומר : "צר לי על עוד חבר בקהילה שלנו שהתאבד. המספרים גדולים יותר ממה שחושבים. מכניסים את זה לסטטיסטיקה של התאבדויות אולם צריך לבדל את סיבת ההתאבדות . זה לא עוד אדם שהתאבד. זה הורה מנוכר. בתקופה האחרונה לצערנו התבשרנו על התאבדויות רבות של הורים מנוכרים ומדובר בעשרות בכל שנה ואת זה חייבים לעצור ולכן המערכת חייבת להתגייס ולעשות כמה שיותר מהר צעדים מרחקי לכת בדיוק כפי שמטפלים במגפה ולראיה מגפת הקורונה. כשרוצים לעצור משהו אפשרי לעשות זאת צריך רק לקבל החלטות!!!!  משפחות שלמות שנמחקות.

העמותה הוקמה ע"י הורים מנוכרים ויש בניהם הורים שלא ראו את ילדיהם שחיים פה, לפעמים ברחוב הסמוך ,למעלה מ10 שנים!! אנחנו עושים פעילות אינטנסיבית , חורשים את הארץ ,מעבירים הרצאות על התופעה, מפרסמים מאמרים ופסקי דין שניתנו כנגד אותם מנכרים, כנסי הסברה ועוד. לאחרונה בעקבות מכתב שנשלח ע"י העמותה לנשיאת העליון השופטת אסתר חיות התבשרנו כי הפיילוט שהחל בת"א של שופט המוקד יתרחב לכל המחוזות וזה בשל הצלחתו המדהימה."

החל מינואר 2019, כאמור , החל "פיילוט" בבית המשפט לעניני משפחה בת?א, שם מינו שופט מוקד שתפקידו לטפל בתיקי ניכור הורי ונראו החלטות מרחיקות לכת הכוללות סנקציות קשות כנגד המנכרים. ברור שזו התקדמות אבל לא יכול להיות שזה יהיה רק בבהמ"ש אחד ורק אצל שופט ספציפי, שמוכר אצל עורכי הדין ככזה שמבין את הניכור ואינו חושש להחליט. מה עם יתר המנוכרים שעניינם בבתי משפט אחרים או בבתי הדין?

לסיכום: זה מדיני נפשות . חובה לזכור. אף אחד לא חסין מניכור !! זו פעולה של שטיפת מח מניפולטיבית ובנסיבות מתאימות אפשר להפעילה על כל ילד  אפילו אם הילד הזה הוא כבר מזמן בגיר. זה אינטרס ציבורי רחב וכך צריך להתיחס אליו.  

מיכל מוזס , עורכת דין , מגשרת ונוטריון ,מומחית בדיני משפחה וגרושין , חברת ועדה למניעת ניכור הורי וסרבנות קשר של  לשכת עורכי הדין .         http://www.mozeslaw.co.il

מאמר זה הינו מאמר דיעה ואין באמור בו תחליף ליעוץ משפטי.